Meir's posterous

Stuff from here and there around the web

02
Sep 2010

Google voice? Errrrr.... maybe not

I was excited about the new google voice and took it for a spin. Though I am outside the US, I managed to upgrade my account to a full account and started using it. Finding out that calling to cell phones (in Israel) is cheaper than my own plan and skype, I decided to add some credit and try it.

???

So the call quality is good and connecting is easy. Further more, at your desk you get to use your mic and speakers and avoid the cellular frying. Google voice has other cool features such as history, recording and even transcription of messages and recorded calls.

But then I looked at the balance and call history and the balance appeared to be 'vanishing' too quickly. It turns out that:

  • Google charges you for complete minutes. A dark ages practice that was used by Israeli cell companies and banned by law.
  • You get charged for calls that were not answered. This is probably because you get a message at the begining "this call will be charged xxx cents a minute", I guess google counts this as air time.

So, great service but if you decide to use it, be aware of hidden costs.

01
Sep 2010

Murakami Chair: Power Generating Rocker « Ponoko – Blog

Media_httpblogponokoc_hxtxj

This is awesome! I want one. Next time you want to get me a birthday gift and don't know what, this is it!

Read the full article here: http://blog.ponoko.com/2009/10/21/murakami-chair-power-generating-rocker/

Filed under  //   innovation  
13
Aug 2010

נוסטלגיה שימושית

Media_httpmediacmcdnn_ntcbj

זוכרים את הארגז הזה של תנובה, הירוק, מפעם?
יעל לבנה, מעצבת מחוננת (לדעתי) מצאה לו שימוש מדליק - ארגז ומושב לאופניים. אפשר לראות באתר הוראות איך להכין אחד משלכם. אם אתם כבר באתר, תציצו גם ב- B-Cycle (קישור). בכלל, יוצא לי בימים האחרונים, במסגרת עבודה על מיני כנס שאני מארגן, לשוחח עם הרבה מעצבות (ומעצבים) צעירים, מוכשרים (בטירוף) ובעלי מוטיבציה. מאוד מהנה ומרגש לראות את העבודות, עושה חשק ללמוד עוד (וללמוד, בגלגול הבא, עיצוב תעשייתי), הלוואי והיה לי זמן.

Filed under  //   cool   design  
29
Jul 2010

סחים, הם בכל מקום - קודם ציוני, אחר כך פרסומאי

Media_httpmediatumblr_oieqz

למי שפספס את כתבת החשיפה על הסחים החדשים בעיתון העיר, הנה דוגמה שמסבירה הכל...
קשה לי לדמיין דוגמה יותר תמציתית שמדגימה את החשיבה הסחית הקולקטיבית ומשתמשת בסמלים פשטניים. אני עדיין מנסה להבין למה ראש ממשלה, מעפן ככל שיהיה, צריך להפסיק לחייך מיד כשקורה אותם אחד אירועים שסביבם אנחנו יודעים להתלכד, בעיקר לצפייה באותו שידור מחזורי של15 שניות וידאו, ופרשנות להגנית. אולי הסחים ידרשו גם שרה"מ יפסיק לאכול כל פעם שיש תאונת דרכים, יכבה סיגר כל פעם שמתרחשת תקרית אלימה ולסיום יבכה כל פעם שלא זכינו במקום הראשון בפסטיבל קאן?

לפוסט המלא:
http://sachim.tumblr.com/post/874877979

29
Jul 2010

זהירות ספויילר 2 - והפעם הישרדות

הפעם נתקלתי בפוסט הזה שמספר לנו מי ארבעת הפיינליסטים בהשרדות. הורדתי את המסמך והתחלתי לקרוא. אוף, איזה שיעמום, איזה שבלוניות. כל כך מזכיר ומתקשר למה שכתבתי על היפה והחנון. אם המסמך אמיתי ואותנטי, זה בהחלט .... לא יודע אפילו איך לקרוא לזה

קחו דוגמא:

"הבטחתי לעצמי שאצביע לשחקן,   ולא אהיה יפה נפש. בעיני אתה חרא של בנאדם ודמות חיקוי שלילית אבל שיחקת את המשחק הכי טוב מכולם. אבל כדי שאתן לך את הקול שלי אני צריך שתענה לי על שאלה אחת- אני כמו שכבר אמרתי השארתי את הערכים שלי בצ'ק אין בנתב"ג אבל אתה הלכת אפילו רחוק מזה. זו כבר לא היתה אסטרטגיה אלא פיור אלימות- עשית דברים שלא קשורים למשחק שהם סתם גועל נפש. טינפת את המשחק שאני כל כך אוהב"

 

סימנתי את כל השימושים הקלושים בשפה ומחשבה. ועל משפט הסיום "... את המשחק שאני כל כך אוהב" יש לי רק לומר - "Get a life man"

 

עכשיו, זה משהו שכבר מעסיק אותי הרבה זמן. מה התפלגות המילים, השכיחות שלהן בטקסט. כבר הרבה זמן אני רוצה לבנות אתר שיעשה את זה. אני הייתי יושב כל היום ומעלה לשם שירים של אייל גולן ואבי ביטר, לדעתי התוצאות היו משהו כמו:

אייל גולן:

1. "אני" - 35.17%

2. "רוצה" - 25.11%

3. "אוהב" - 22.831%

4. "אהבה" - 13.4%

5. כל שאר השפה העברית (כולל מילות קישור) - 3.489%

 

אבי ביטר:

1. "למה" - 41.75%

2. "לב" - 29.41%

2. "שברת" - 26.93%

3. כל שאר השפה העברית - 1.91%

 

אז מצאתי את האתר הזה שעושה את מה שרציתי (בערך) והנה התוצאות (המשך מתחת לתוצאות):

 

Total word count: 6041. Your text has the following breakdown:

Word Frequency Density
את 214 3.54 %
אני 109 1.8 %
לא 107 1.77 %
של 72 1.19 %
אבל 63 1.04 %
לי 56 0.93 %
כל 51 0.84 %
על 51 0.84 %
זה 49 0.81 %
אתה 45 0.74 %
המשחק 45 0.74 %
שלי 41 0.68 %
קפון 38 0.63 %
לך 37 0.61 %
בשבקין 34 0.56 %
שאני 34 0.56 %
שפקס 33 0.55 %
המושבעים 32 0.53 %
הזה 31 0.51 %
אחד 30 0.5 %
מה 28 0.46 %
שלך 28 0.46 %
שרון 27 0.45 %
להיות 25 0.41 %
גם 24 0.4 %
מי 24 0.4 %

   
ולא 22 0.36 %
עם 22 0.36 %
רוצה 21 0.35 %
במשחק 20 0.33 %
הוא 20 0.33 %
כדי 20 0.33 %
לגמר 20 0.33 %
למה 20 0.33 %
אותך 19 0.31 %
גיא 19 0.31 %
עד 18 0.3 %

קצת מאכזב שאין משהו מובהק וזועק אז אני אצטרך להתאמץ.... עדיין, "את" במקום הראשון עם 3.5%, זה הרבה. מה הם רוצים שם מ"את" כל הזמן את ואת. גם "אני" מככב, כיאה לסדרה שבה כולם משחקים את המשחק שהם כה אוהבים בשביל ערכים נעלים (שמשתנים כל רגע) ועסוקים ב"אני אני אני" (זה 3 פעמים אני). אפשר להסיק עוד מסקנות היתוליות כאלה ואחרות, אבל את זה אני משאיר לכם

 

27
Jul 2010

Testing pixelpipe

Obviously, you can ignore this

21
Jun 2010

Why I just love Better World Books

Buy Books. Save Green. Fund Literacy.

A couple of years back I ran across Better World Books and ever since, they are my first stop for searching for books. I have many reasons why:

  1. They have a cause! Their literacy program makes a difference.
  2. The have tons of used books which are cheaper and more eco-friendly to buy.
  3. They have their little donation to the environment by having a carbon neutral (or was it free) shipping.
  4. They ship worldwide, easily, for $3.97 per item. Amazon, for comparison, is $7 per shipment + $3.99 per item.
  5. They have a groovy approach. I always find it funny when my book sends me an email it is on the way :-)

Today I got one more reason to like them. A few weeks ago I ordered a (new) book. When it got here I noticed the cover was a little scratched and there were marking on the bottom. I emailed them just to make sure I did order a new book and said the marking was nothing serious. Today, I found this in my inbox:

Bw

I don't care for the refund, in fact, I don't think it was necessary. But the service! OMG!!!

Next time you are looking for a book, go to Better World first, you will not regret it.

08
Jun 2010

עילגות העיתונאים

1276009109-picsay

 


היום עברתי במזנון דרכים, ובזמן ההמתנה עלעלתי באחד הצהרונים וראיתי את כותרת המשנה הבאה. אני יודע שההחלפה של שאלו (לוו, שכרו) בהשאילו היא נפוצה, אבל ההופעה שלה בעיתון נראית לא טוב, שלא לומר עילגת. בעבר כבר היה לי דיון דומה במייל עם יובל דרור (סליחה, ד"ר יובל דרור) שתלה את האשם בעורך, העורך הלשוני, האיש שאחראי על ההגהות, אבל בשורה התחתונה, יש שני נפגעים עיקריים מהנושא - הכתב שמופיע על הכתבה והעיתון שמשחרר תוכן ירוד לשונית.


Send from my cool android

07
Jun 2010

זהירות ספויילר - היפה והחנון

2010-06-07_09-09-37_488

היום דיוושתי לי לתומי ופתאום נתקלתי בזירת צילומים (סט). שאלתי, במה מדובר ואמרו לי שזה "היפה והחנון". הסתכלתי טוב, זה קצת נראה כמו "נשות סטפורד", כולן לבושות אותו דבר ומחייכות אותו דבר וה"חנונים" היו מגוונים מדי בשביל להכליל. אבל נעזוב את זה. כשרציתי לצלם, בשביל לשתף אתכם, ניגשה אלי מישהי, נחמדה, ואומרת לי "אתה לא יכול לצלם פה". אני חייב להודות שכמעט נפלתי מהאופניים. אזרח תמים במקום ציבורי לא יכול לשלם? הלו? אחרי שהתעשתתי שאלתי אותה אם יש להם רשיון לצלם שם ומתוקף מה אני "לא יכול לצלם שם", זה הרחיק אותה ממני וצילמתי. כשפניתי לדרכי (עדיין קצת מסוחרר מהאיסור המוזר) ניגש אלי בחור נחמד וביקש בנימוס שאני אמחק את התמונה. הגישה כמובן היתה מפתח לשיחה יותר מעשית. שוב, שאלת הרשיון ומתוקף מה הבקשה לא נענתה אבל הטון היה של בקשה. בין הסיבות היו "לא להרוס את ההפתעה לצופים, בשביל לתת להם חשיפה מדורגת", המשכתי לדרכי בהבטחה לשקול את הנושא אבל כמובן לא למחוק את התמונה.

בחרתי בסופו של דבר לשתף אתכם. אין בתמונה משהו מיוחד או חשוב. ובשביל לא לאכזב לגמרי את הבחור הנחמד אני לא מספר מה היה המיקום. אבל חשוב לי לפרסם ולא להענות לבקשה בגלל שלדעתי יש פה בעיה מהותית. הטלוויזיה, ההפקות או איזה שם שלא תתנו לזה יצאו משליטה. נוצרה פה כבר תחושה שזה גדול מאיתנו. שאנחנו רק סטטיסטים באיזה מנגנון ענק, מגייסים אותנו, משביעים אותנו בשם ההתרגשות של הצופים ומפקיעים מאיתנו את המרחב הציבורי שוב ושוב, בלי בושה או התחשבות, בשביל איזה "ריאליטי" (חבל שלא ראיתם במו עיניכם בשביל להבין כמה מעט קשר היה למעמד המפודר והמאופר למציאות). אמצעי הבידור, שאנשים לא מעטים רואים בהם עיתונות (האם חיים הכט מפיק תוכנית עיתונאית? תוכנית ריאליטי? קרב גלדיאטורים מעודן? או אולי סתם בידור זול) נהפכו ממשרתים לאדונים. אני כבר מזמן לא אוהב את זה.

Filed under  //   דעות   חברה   תקשורת   תרבות  
06
Jun 2010

I want service!

This reminds me of too many situations I have been to ;-)
Great video, credit goes to Beni